דוח חצי שנה על W800

כזכור, הפוסטים שלי הם מההתנסות הפרטית שלי וללא יומרות חינוכיות כלשהם. פשוט אין בפורום חוויות של חוזרים לרכיבה לאחר היעדרות ארוכה, אז החלטתי לחלוק את שלי. אפשר לחפש את שלשת הפוסטים הקודמים שלי . חפשו בפורום פוסטים המתחילים כך: במבי חוזר לרכב

להזכירכם: במבי , ראשי תיבות באנגלית של (Boar Again Middle age BIker )

חילקתי את סיכום חצי שנה לשניים:

חלק א: האופנוע -  כאמור קוואסאקי W800: עבורי הוא יותר ממושלם, הגובה, המשקל, תנוחת ישיבה זקופה ושולטת, היגוי קליל , בולמים רכים, קלאץ טבעי, העברת הילוכים חלקה ומדויקת, מצערת רגישה וללא קפיצות, מומנט עצום החוסך את הצורך לבחוש כל היום בהילוכים, והוא גם יפה בטירוף, קלאסי, בנוי מחומרים איכותיים  ובכל מקום מושך מבטים ושאלות. החיסרון העיקרי ובעצם היחידי: המעצורים: דיסק קדמי בודד ובלם תוף אחורי, ואין ABS. העצירה בקדמי דורשת הפעלת כח רב ביד ימין, והתוף האחורי נוטה להינעל.

שיפורים והוספות שביצעתי:במעמד הקניה חילצתי מהסוכנות מגן מנוע כולל הרכבה, קניתי שעון סווטש קטן, פירקתי את הרצועה והדבקתי על הלוח בין השעונים, כך יש לי שעון ללא צורך להעביר את הצג. הרכבתי סבל וארגז אחורי קטן של חברת GIVI. בארגז יש תיק ובו מים, פנס, חטיפים, פאסט, כלי עבודה, סמרטוט, אפוד זוהר, שטר חירום של 200 שח, כרטיס ביקור של גרריסט, הבטנה של מעיל הרכיבה שלי.

בששה חודשים רכבתי 4000 קמ, ביקור ראשון במוסך עבור טיפול לאחר הרצה ופעם נוספת להרכבת סבל וארגז ותיקוני שיפשופים מההחלקה. בנוסף אני משמן את השרשרת כל 500 קמ, וממלא אוויר כל שבועיים. הנה פתרון שלי למילוי אויר כאשר הצמיגים קרים כנדרש: אני בוחר לאכול צהריים במסעדה הצמודה לתחנת דלק (לדוגמא – מסעדת הורדים בין כפר ורדים לתפן) בתום הארוחה הצמיגים קרים וניתן למלא אויר לפי ההנחיות)

תיקון לאחר החלקה: בחודש הראשון שלי החלקתי ונפלתי מהאופנוע. (פרטי ההחלקה בחלק ב) למזלי במהירות נמוכה מאד, ספגתי מכה יבשה בשוק שמאל  ואליפסה מחליפת צבעים בירך העליון השמאלי שזה המקום שפגש את הכביש. האופנוע זכה בשפשופים קלים אך מעצבנים: באגזוז, במחליף ההילוכים, ברגלית האמצע, ובקצה הגריפ. כשהרכבתי את הסבל המוסכניק שלי שייף וצבע את השפשופים, והנזק כמעט שאינו נראה.

חלק ב: הרוכב- כאמור בפוסטים קודמים, חזרתי לרכב לאחר היעדרות ארוכה של 25 שנים והרכיבה עבורי היא תחביב. למזלי יש לי זמן פנוי רב ואני יוצא לרכיבות באמצע השבוע, לבדי, בשעות הבוקר, בכבישי הגליל הפנויים והיפים. רבים לפני ניסו לתאר במילים את התחושות והעונג שברכיבה, הנה התאור שלי: הרכיבה עבורי היא שילוב של ריגוש ורוגע המתחלפים, מתחרים, ומעצימים זה את זה. רק מי שרוכב מבין. ההחלקה היתה מביכה, מפחידה, כואבת ו... מלמדת. האשם היחידי הייתי אני בלבד, ירדתי את הירידה דרומה מהכפר בית ג'אן לכיוון צומת חרשים. בסיבוב החד שמאלה, הכביש תלול מאד והאספלט חלק, נסעתי לאט בסיבוב שמאלה, בלמתי באחורי, הגלגל ננעל, איבדתי שליטה, נפלנו על הצד השמאלי, קמנו והמשכנו הביתה. קיבלתי מספר החלטות ומאז אני עומד בהן:לא משתמש בבלם האחורי, מחפש כל הזמן פגמים באספלט, מגביר זהירות, מקטין מהירות, יוצא השבוע לקורס רכיבה , משדרג את ציוד הרכיבה שלי והחשוב מכל: לא מוותר ונאחז בחלום: במבי חוזר לרכב!!