Tuesday, 22 November 2016

רכיבת אופנוע בקבוצה, נסיון ראשון

הנה חוויותיי מהרכיבה הקבוצתית הראשונה שלי. ראשית והכי חשוב: תודה ענקית לדורון, איציק, קובי, ואבי על שהזמנתם אותי לרכב איתכם. אתם מצחיקים, גמישים, נדיבים, מעניינים. אשמח מאד לרכב איתכם שוב. עד אתמול רכבתי סולו, לבדי לגמרי, בלוחות הזמנים שלי, בקצב שלי, לאן שלקח אותי האופנוע, או הכביש, או מזג האוויר או הרעב. התכנון אתמול היה לרכוב שוב לבדי, להקיף את הכינרת, לרכב קצת בדרום הגולן ולשוב הביתה לפני החשכה. התכנית קיבלה תפנית כאשר לארומה צמח הגיעו במנועים רועמים ארבעה בימריסטים על גיאס 1200 מדוגמים והתיישבו על ידי. החבורה העליזה הזמינו אותי לשולחנם, והתפתחה שיחה נחמדה. הם הזמינו אותי להצטרף לרכב איתם למרות ששמו לב בוודאי שאני ללא הרבה נסיון רכיבה ושאני רוכב על אופנוע רטרו.
יצאנו לדרך, רכבתי במרכז הדבוקה, הקצב היה סביר ועמדתי בו בגבורה, עלינו לרמת הגולן דרך כביש סוסיתא, ועצרנו לבדוק אתר היסטורי נחמד (חאן ג'וחאדר צמוד לכביש 98). בעצירה  דורון הסביר על האתר וקובי הסביר את עקרונות  הרכיבה בדבוקה.
המשכנו לאלרום, אחכ לארוחת צהריים אצל אבו נידאל בכפר הדרוזי מסעדה. אחכ סיירנו והצטלמנו בארמון ההרוס של האמיר בצומת וואסט ומשם בזמן השקיעה ירדנו מהרמה דרומה והביתה.
נתחיל בטוב: כיף לרכב בקבוצה קטנה, תחושת היחד היא חזקה, הנה עוד אנשים המרגישים כמוך, נהנים מהרכיבה. תוך כדי הרכיבה כל אחד לעצמו בתוך הקסדה והנוף המרהיב, אך כשעוצרים למנוחה אז החיוך, הבדיחה, השיחה והחידוד יוצרים גיבוש וחברותא.
פחות טוב: הקבוצה מכתיבה עבור היחיד את  המסלול, הקצב, סגנון רכיבה, מיקום העצירות, כמות העצירות, משך העצירות. בקיצור , צריך למצוא קבוצה אשר כל הנל מתאימים אליך, או לנסות ולהשפיע על הקבוצה להתיישר להעדפותיך, או להקים קבוצה שלך, או.... לרכב לבד. לשמחתי רוב הפרמטרים אתמול התאימו לי, ונהניתי מאד מהרכיבה הקבוצתית.
הגיג חצי טכני חצי פילוסופי: מה בטוח יותר, לרכוב קבוצתי או סולו? אמנם הקבוצה מגבירה את הניראות, הקבוצה יכולה לעזור בעת תקלה, פנצ'ר, החלקה. הקבוצה יכולה לסייע בציוד חסר, מים, כסף, שיחת טלפון, מילות עידוד, צילומים. אבל..... הרכיבה הקבוצתית גם יוצרת סיכונים שאין ברכיבת סולו: אי הבנה בין רוכבים עלולה לגרום תאונות בין הרוכבים,למשל בזמן עצירה פתאומית באמצע הכביש, סטיה בנתיב או בין הנתיבים, פניה חדה בהפתעה, תמרוני חניה ועצירה. קצב רכיבה גבוה מדי עלול לדחוף רוכב איטי או חסר נסיון או ביטחון לאזור אי נוחות שלו ולגרום לו לטעות ברכיבה ולהחליק. המוביל מחליט לעקוף רכב איטי, וגורר את כל השאר גם לבצע עקיפה ואולי בתנאי דרך או ראות לא מושלמים. עוד שאלה: מה המחויבות של הרוכב הבודד לקבוצה וההיפך? במקרה של תקלה באחד האופנועים האם כולם ממתינים? במידה ומישהו פורש באמצע הרכיבה, או מתעכב מאחור האם מחפשים אותו? בסופו של דבר, מה שקובע זו ההרגשה. יצאתי עם טעם של עוד אז כנראה שזה התאים לי. אז חבר'ה, בגיחה הבאה שלכם צפונה, הודיעו לי כמה ימים מראש וניפגש שוב לסיבוב וניגוב   

2 comments:

  1. היי דויד, הכתיבה שלך היא יופי טופי, גם אנחנו נהננו לצרף אותך וחבל שאתה לא מחובר לעולם האמיתי...פייסבוק כי שם מתרחשים הדברים ושם אנחנו מעלים הגיגים...עדין יכול להציץ למה שאני כתבתי גם באם אתה לא שם

    https://www.facebook.com/profile.php?id=1596148474002316&fref=ts

    דורון

    ReplyDelete
  2. בוקר טוב דויד, אכן יש סיכון לא קטן בלצרף "רוכב בודד זר" שרוכב על אופנוע רטרו, הוא יודע לרכב על אופנוע? מה רמת הרכיבה שלו ? יעלם לנו באמצע הדרך? הוא יודע לרכב במבנה ? אולי יפיל מישהו מאיתנו ? כל השאלות שעולות מתגמדות אל מול התחושה של לצרף רוכב חדש לחבורה 'חדשה' שגם ככה רוכבת כחבורה בפעם הראשונה. כן דויד, אולי זו הפתעה עבורך, אבל הקבוצה הזו רוכבת כקבוצה ביחד בפעם הראשונה. ואיזה כיף זה היה. רכיבה אל מול רוח שמנסה בכל דרך אפשרית להפיל אותנו מהאופנוע.
    אישית מאוד נהנתי מהרכיבה, האופנוע נסע ללא דופי, כל אותם חששותת שלי על תקלה ספציפית שעלולה לחזור, נעלמו והביטחון בתיקון גבר מסיבוב להשכבה. אכן חבורה שמתגבשת לקבוצתת רכיבה נעימה ומאתגרת שנמצאת בתחילת מסלול ארוך של נסיעות משותפות.
    חוויה ארץ ישראלית נעימה .
    ועד הפעם הבאה רכבו בזהירות .
    אבי

    ReplyDelete